"אהבתי את ענף הסיוף מהרגע הראשון", מספרת בשיחה עם "כל העיר – מודיעין" הסייפת יאנה בוטביניק, תושבת מודיעין, שנמנית על סגל ישראל בענף וכבר מסומנת כמי שעשויה להעניק בעתיד מדליה אולימפית למדינה ולעצמה. "זה ספורט מאוד מעניין. הוא משלב טכניקה, טקטיקה, כושר גופני והמון מחשבה. צריך להיות כל הזמן מרוכז".
מה זה אומר? כי יש אנשים שסתם רואים את זה כקרב חרבות…
"זה אומר שמדובר בספורט עם הרבה דרישה. משמעת עצמית, עבודה קשה. ביום של תחרויות למשל מדובר על תחרות שמתחילה ב-8:00 ומסתיימת ב-20:00, כאשר יש רוטינה קבועה – 10 דקות קרב וחצי שעה מנוחה. זה כמו שחמט מהיר, צריך לדעת מתי להגן, מתי לתקוף ויש כל מיני סוגים של תרגילים. ספורט מאתגר מאוד".
להורדת האפליקציה של "כל העיר מודיעין"
בוטביניק, בת 19, סיימה את לימודיה בתיכון עירוני א' בעיר, היא כיום חיילת בחיל האוויר. בוטביניק מחזיקה בהישגים רבים ונחשבת לעילוי בענף. היא מדורגת ראשונה בקטגוריית הבוגרים בארץ, למרות גילה הצעיר, בנוסף היא מחזיקת הגביע לעונת 17/18 עד גיל 21 וסיימה שנייה השנה בגביע המדינה לבוגרות – ממוקמת במקום ה-7 מתוך 189 מתחרים בעולם עד גיל 21.
יאנה בוטביניק (צילום: תומר שנקר)
שנת 2016 נחשבה לאחת המוצלחת של הסייפת הצעירה, שזכתה באליפות הארץ עד גיל 23 ועד גיל 21. בשנה שעברה, 2017, היא סיימה חמישית בגביע העולם בגרמניה ובמקום השמיני באליפות אירופה עד גיל 21. מאמניה הם ויקטור גלז ודמיטרי פודולסקי מקבוצת עירוני מודיעין.
את דרכה היא החלה בגיל 14, שנחשב יחסית מאוחר, אבל זה היה ממש במקרה. "הייתי בכלל ספורטאית של אתלטיקה הקלה", היא מצייינת, "אח שלי הוא חבר טוב של הבן של אחד המאמנים שלי כיום, וכך יצא שהכרתי את ויקטור שהציע לי לנסות סיוף".
(מימין) דמיטרי פודולסקי, יאנה בוטביניק, ויקטור גלז (צילום: תומר שנקר)
לאחרונה חזרה בוטביניק מאליפות אירופה, שנערכה בעיר סוצ'י שברוסיה, והיתה פחות טובה מבחינתה, כאשר סיימה במקום ה-17 ביחידים, כשגם בקטגוריית הקבוצות נבחרת ישראל סיימה במקום ה-44. פחות מרשים. האימונים בסיוף, כמו בכל ענף ספורט, הם תובעניים ועבור בוטביניק מדובר בחיים שלה. "יש לי 11 יחידות אימון בשבוע", מבהירה בוטביניק שנחשבת בצה"ל לספורטאית מצטיינת. "האימונים ארוכים מאוד. בבוקר אני מתאמנת שעתיים, ובערב שלוש שעות וחצי. אני תמיד נמצאת בעומס אימונים גבוה, אבל במחנות אימונים בארץ ובחו"ל זה אפילו יותר אינטנסיבי ויותר שעות".
מה החלום שלך?
"אני בסגל האולימפי של ישראל ורוצה להגיע לטוקיו בשנת 2020. זה עוד מוקדם לדבר ויש דרך ארוכה, אבל זו המטרה. זה תהליך מסובך וקשה ואפשר להגיע לשם גם ביחידים וגם בקבוצתי אני מאוד מקווה להיות שם. אני רוצה להיות סייפת גדולה, ספורטאית גדולה, השראה לספורטאיות אחרות ולהגיע לרמה הכי גבוהה. החלום שלי לקחת מדליה אולימפית".
Notice: הפונקציה wp_get_loading_optimization_attributes נקרא בצורה לא תקינה. An image should not be lazy-loaded and marked as high priority at the same time. למידע נוסף כנסו לניפוי תקלות בוורדפרס. (הודעה זו נוספה בגרסה 6.3.0.) in /home/kolhairmodiin/public_html/wp-includes/functions.php on line 6031
יאנה בוטביניק (צילום: תומר שנקר)
"יש כאלה שחושבים שזה ספורט לבנים", מוסיפה ואומרת בוטביניק, "אבל זה ממש לא כך. זה גם לא כואב ולא מאיים. יש שלושה סוגים – דקר, רומח וחרב. אני בדקר והחרב מעוגלת בסוף, אז זה ממש לא מסוכן והתלבושת מגנה. זה מאוד יכול לעניין ילדים שיש להם דימיון ואוהבים לשחק עם חרבות. חוץ מזה זה מפתח יכולות מנטליות, פיזיות וזה ספורט מעניין וממליצה בחום".
