בזמן שחבריו לומדים בתיכון, אופיר גולדמן, שעזב את הלימודים משמש כמנהל צוותי הפקה ועובד עם האנשים המשפיעים ביותר בתעשיית הטלוויזיה בישראל. כעת, שבועות ספורים אחרי שחגג יום הולדת 18, יתחיל גולדמן, שמתגורר בשכונת אבני חן, בסדרת הרצאות בהתנדבות בה הוא יספר על העבודה המאתגרת כנער בעולם המבוגרים ועל ההחלטה שקיבל לעזוב את התיכון כבר בכיתה י"א.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של כל העיר מודיעין
"כל העיר מודיעין" – גם באינסטגרם
פנו למייל האדום של "כל העיר מודיעין" [email protected]
"עד סוף כיתה י' עוד למדתי בעירוני ה' בעיר", מספר גולדמן בשיחה עם "כל העיר מודיעין". "בתחילת כיתה י' התחלתי תהליך של פרישה ממערכת החינוך. בסופה של השנה עזבתי את תיכון עירוני ה' ועברתי לבית הספר הדמוקרטי כדי לנסות לשלב את הפעילות שלי יחד עם הלימודים, אבל גם שם זה לא עבד. הסיבה לזה היא שהזמנים היו חופפים. אי אפשר להיות גם ביום צילום שמתחיל ב-4:00 בבוקר וגם להיות בבית הספר".
"הפעילות של במדיה וההפקות התחילה כבר שהייתי בכיתה י', אבל רק אחרי הצהריים", ממשיך ומספר גולדמן. "התחלתי בקטן, לא בטלוויזיה, התחלתי בלעשות קליפים לכוכבי רשת. מגיל ממש צעיר היה לי רצון לעשייה וזה הוביל אותי ללמוד לבד מהאינטרנט את כל מה שאני צריך כדי להתמקצע בתחומי הוודיאו וההפקות וגם קצת שיווק. בהתחלה הייתי הולך לעסקים במודיעין ומבקש מהם שאני ינהל להם את המדיה החברתית ולהפיק עבורם תכנים – סרטונים ותמונות".
אופיר גולדמן (צילום: מאי גולדשטיין)
גולדמן ממשיך ומספר: "התחלתי עם כמה עסקים כמו משרדי תיווך, מסעדות, מספרות וחנויות אופטיקה. בסופו של דבר הגעתי למצב שהייתי צריך ללכת ולפתוח עסק. זה היה באמצע כיתה י' ומאז הגיעו עוד ועוד הזדמנויות. ככל שההזדמנויות הפכו להיות יותר ויותר גדולות כך הדרישות ממני הלכו וגדלו", מתאר גולדמן. "ציפו שאהיה זמין בכל שעה ביום, כמו אדם מבוגר שזו העבודה שלו. זה הגיע למצב שאני מחסיר לימודים הרבה פעמים וגם מתחיל לחפף. ההתנגשות הזו הביאה למצב שאמרו לי בבית הספר: 'תקשיב, אופיר, זה לא עובד ככה, אנחנו צריכים לראות מה קורה'.
ומה הגיבו ההורים?
"ישבנו, ההורים שלי ואני, עם היועצת וקצינת הביקור הסדיר והבנו שיכול להיות שבית הספר לא מתאים לי. הם אמרו שהם לא מוכנים שלא אגיע ושאני עדיין צריך ללמוד כי אני עדיין ילד. דעתי היתה שכשאצא מבית הספר ואלך לעבוד אני אתחכך אם האנשים הכי גדולים בתחומם בארץ ואקבל הזדמנויות מטורפות. גם מבחינה כלכלית זה מאוד ישתלם. היו לי את כל הסימנים שזו קריירה רצינית. זה התחיל לגמד לי בראש את החשיבות של הלימודים".
"היו מאבקים שנמשכו שנה וניסיונות להתגמשות", הוא מספר, "גם שלי וגם של המערכת, כדי לראות איך בכל זאת אני נשאר בבית הספר, אבל זה עדיין לא היה מספיק והייתי צריך לבחור באחד מהם ובחרתי בקריירה".
אופיר גולדמן (צילום: חיים אבוחצירה)
"אחרי חודשיים מתחילת כיתה י"א פרשתי סופית מבית הספר", ממשיך ומספר גולדמן. "זה היה בעקבות הפקת הטלוויזיה הראשונה שהשתתפתי בה, בערוץ הילדים, עד אז עבדתי בעיקר באינטרנט. משם הגעתי להפקות של משדרי התרמה לעמותות 'וראייטי' ו'פתחון לב' שעלו בערוץ רשת 13. לאחר מכן הגעתי לעבוד בהפקה של העונה שעלתה עכשיו של 'נינג'ה ישראל'. מאוחר יותר הצטרפתי להפקות של 'פאודה' ו'מועדון לילה' וגם של 'המרדף' בכאן 11. לכל הפקה יש את הצרכים שלה ובכל הפקה הייתי עושה תפקיד שונה תחת מחלקת ההפקה. הייתי עוזר הפקה, מנהל מחנה וגם מנהל הפקה שאחראי לניהול הצוות. במשך שנה וקצת הקדשתי לזה את כל הזמן שלי".
אופיר גולדמן (צילום: חיים אבוחצירה)
"בראייה לאחור זו היתה שנה מטורפת שלא אפשרה לי לעשות שום דבר אחר", מספר גולדמן על חוויותיו מהשנה האחרונה. "הלכתי על זה בכל הכוח, היו תקופות של שבועות ואפילו חודשים שלא הייתי בבית כי הייתי צריך לישון במרכז הארץ כדי להגיע להפקה. לא ראיתי את המשפחה ואת החברים וכל האינטראקציה שלי היתה רק עם אנשים מבוגרים. בראייה לאחור אני לא מצטער על כלום, אני לא מתחרט. אני חושב שבסופו של דבר הצעד היה נכון. מצד שני, כששקלתי על המאזניים את ההחלטה: לימודים מול קריירה, שכחתי שיש בבית הספר את האלמנט החברתי ולא שקלתי אותו. בראייה לאחור זה היה טעות לא לשים לב לשיקול הזה ולא לראות איך אני שומר על הפן החברתי באיזה צורה. היום אני בהפסקה מההפקות וזה כן מאפשר לי לחדש קשרים עם חברים ותיקים".
גולדמן יתגייס לצה"ל באוגוסט 2020. "עד אז אני מתכוון להעביר סדרת הרצאות בהתנדבות ולהמשיך בהפקות", הוא אומר. "בהרצאות אני אספר את הסיפור שלי, חשוב לי מאוד לשתף אותו. מתגובות שקיבלתי מאנשים הבנתי שזה באמת סיפור ייחודי ומעורר השראה. אני לא ראיתי אותו ככה, אני הייתי עסוק בלעשות את הדבר שלי ולא שמתי לב שזה משהו שאפשר לספר ולשתף בו".
אופיר גולדמן (צילום: אימרי אגמון)
"אני רוצה להגיד בהרצאות: תלכו בדרך שלכם גם אם היא יוצאת דופן ולא במסלול של כולם", ממשיך גולדמן. "זה לגיטימי שלכל אחד יש את הדרך שלו. המסר שלי הוא לא 'תפרשו מבית ספר' אלא 'תלכו בדרך שלכם'. להפך, אני יכול להגיד שאם הייתי מסוגל להרגיש שייך לבית הספר יכול להיות שכן הייתי נשאר, אבל לא הרגשתי שייך לבית הספר וכן הרגשתי שייך למקומות אחרים ובחרתי בהם. אני לא מעודד פרישה, חשוב שזה יהיה ברור".
"אני יכול להגיד שבאמת למדתי הרבה מאוד דברים", מסכם גולדמן. "למדתי על עבודת צוות, על העבודה תחת תנאים קשים, התמודדות עם עייפות, ענייני בירוקרטיה וניהול עסק, ניהול עובדים, עמידה בזמנים והתמודדות עם לחצים. זה הרבה מאוד דברים שהחיים האמתיים מלמדים אותך".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות במודיעין?
הורידו את אפליקציית "כל העיר מודיעין" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר מודיעין" באייפון
