משכירה לעצמאית: לילך עמיר – מעצבת פנים במודיעין

לפני חמש שנים לילך עמיר (44) ממודיעין יצאה לדרך עצמאית כמעצבת פנים ופתחה סטודיו לעיצוב בשם “Designergy studio”. כשהיתה בת 36, עמיר, אמא לשני ילדים קטנים החליטה להגשים את החלום, ויצאה ללימודי עיצוב פנים במשך שנתיים. אחרי שהצטיינה בלימודים עשתה סטאז' של שנה בסטודיו של אחת המרצות בלימודים, ולאחר מכן פרשה כנפיים ופתחה סטודיו משלה.

"אני מעצבת פנים שמתמחה בעיצוב חללים פרטיים וציבוריים. כולל בתים פרטיים, דירות, משרדים ואפילו עיצבתי מסעדה. אני עושה הלבשת בתים, ובעיקר מתחמה בלקחת בתים ישנים, להרוס אותם מהיסוד ולחלק את החללים מחדש, ואז להלביש אותם ולבחור ריהוט. החלק שאני הכי אוהבת זה להרוס את הישן ולהכין תוכניות חדשות לבתים", היא מספרת.

לפני שעשתה הסבה לעיצוב פנים, עבדה כשכירה עם בעלי חיים וילדים, ולמדה אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. למשנתה יש קשר ישיר בין עיצוב בתים לרקע הלימודי שלה. "הרקע של לימודי אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה מוביל אותי לחיבור מאוד מעניין לתחום", מסבירה עמיר, "כי אני חושבת שעיצוב פנים מחייב הבנה של נפש האדם שאתה נפגש איתו. בעיני הדבר הכי חשוב זה המפגש עם האדם עבורו אני מעצבת. אני מעצבת בתים עבור אנשים, ויש סינרגיה ושיתוף פעולה. אני מאוד אוהבת אנשים. מהרגע שאני נכנסת לבית, תוך שלוש שניות אני יודעת אם אני לוקחת את העבודה. אני חייבת להתאהב, ולהרגיש כימיה וחיבור לאנשים. אם אין חיבור למישהו אני לא יכולה לעצב לו את הבית. היו מצבים שלא לקחתי פרויקטים, סירבתי בנימוס. אני לא מכניסה את עצמי למקום שאני לא מתאהבת".

איך היה המעבר לעצמאות?

"לא עזבתי את העבודה שלי לפני שידעתי שאני מבוססת בתחום החדש. אחרי הלימודים המשכתי לעבוד כשכירה, ובמקביל הייתי לוקחת עבודות בעיצוב, עד שהעסק צמח, ואז החלטתי להגשים את החלום ולקפוץ למים. זה עבר חלק, והיה ברור שאני נכנסת לנעליים הטבעיות שלי".

זה לא קורה בדרך כלל. מה הקסם שלך?

"אני ממש חיה, מאוהבת ונושמת עיצוב, ואוהבת אנשים".

איך צברת ידע על ניהול עסק?

"לא היה לי ידע קודם, אבל זה לא הפריע לי. הלכתי לכל מיני קבוצות נטוורקינג ולא הרגשתי שם בנוח. אני מרגישה שבן אדם צריך לעשות מה שבא לו באופן טבעי. אני לא חושבת שאפשר ללמד אותנו שיווק. אני זאת שמציגה את העסק שלי, אני הפנים של העסק שלי ורק אני יכולה לעשות את זה. וזה קורה באופן טבעי בלי חוקים".

העבודה שלך תופסת נפח של משרה מלאה?

"העבודה עכשיו היא מסביב לשעון, אבל אני לא מרגישה שזאת עבודה, אלא שזכיתי במתנה ענקית כי אני כל כך נהנית. ואני מצליחה לעשות הכל. לקחת כמה פרויקטים במקביל, לחזור לארוחת צהריים עם הילדים. אני באנרגיה מטורפת, ואני לא מרגישה עייפה".

Notice: הפונקציה wp_get_loading_optimization_attributes נקרא בצורה לא תקינה. An image should not be lazy-loaded and marked as high priority at the same time. למידע נוסף כנסו לניפוי תקלות בוורדפרס. (הודעה זו נוספה בגרסה 6.3.0.) in /home/kolhairmodiin/public_html/wp-includes/functions.php on line 6031

 

יש תחרות עצומה בתחום. איך את מבדלת את עצמך?

"כל המעצבות מעצבות בתים, אבל כל מעצבת מביאה את עצמה. אני מכניסה את הלב והנשמה לתהליך, ואין דבר כזה שלקוח לא יוצא מרוצה. אחר כך הם הופכים להיות החברים הכי טובים שלי, זה לא קשר שנגמר. אני משאירה בכל בית טביעת אצבע אישית, מזכרת ממני, אני מציירת על קירות, משפצת רהיטים, משאירה משהו ממני".

איך את יוצאת לחופש?

"אני מבהירה ללקוחות שבתאריך מסוים אני בחופשה. אני לא מעסיקה עובדים, אבל יש לי ספקים שאני עובדת איתם באופן קבוע, אני משאירה תכניות מסודרות. לקוחות הם אנשים והם מבינים וגם הם לוקחים חופש".

למי לא מתאים לצאת לעצמאות?

"אתה צריך להיות חרוץ ואתה חייב שתהיה לך תשוקה. צריך לדעת לנהל את הזמן שלך, אבל באופן כללי אני חושבת שכל מי שאוהב מה שהוא עושה יכול לצאת לעצמאות. וצריך לקחת בחשבון את הסיכון שבזה, כי לא תמיד אתה יודע מה המשכורת שתכנס לך לחשבון בסוף החודש".

מהן השאיפות המקצועיות שלך?

"להמשיך ממש ככה. אני מרגישה שחיים של אנשים משתנים בעקבות הפרויקטים. אני רוצה להמשיך לגעת בלבבות של אנשים וליהנות".