התחבורה הציבורית במודיעין, כך לפי מחקר מעמיק שביצע באופן פרטי התושב יוסי אביבי, שמתנדב בעירייה ללא תשלום, יכולה להשתפר ולהתייעל במספר אפיקים. במחקר שביצע אביבי, איש תוכנה במקצועו שעבד בחברות הייטק למעלה מ-20 שנה במחקר ופיתוח של מוצרים לניתוב תעבורה ברשתות תקשורת וסנסורים לראיית תלת מימדית עבור תעשיית הרכבים האוטונומים, ניתח את מערכת התחבורה הציבורית המשרתת את תושבי העיר מנקודת המבט של קהל יעד ייחודי במחקרים כאלה – האנשים שאינם עושים שימוש תדיר בתחבורה הציבורית, בשל פגמים כאלה ואחרים שהם מוצאים בה.
"האנשים שהכי חשוב לקבל את דעתם על מערכת התחבורה הציבורית הם אותם אנשים שבוחרים בכל זאת להשתמש ברכב פרטי בשל אילוצים שיוצרת להם מערכת התחבורה הציבורית", מסביר אביבי בשיחה עם "כל העיר מודיעין", "זהו קהל היעד שצריך להתחשב בצרכים ובבעיות שלו כדי לדעת כיצד לייעל את המערכת ולגרום ליותר אנשים להשתמש בה במקום בתחבורה הפרטית".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של כל העיר מודיעין
"כל העיר מודיעין" – גם באינסטגרם
התוכנית המלאה שגיבש אביבי אחרי למעלה משנה של מחקר וניתוח נתונים – שכללו בין היתר מאות פניות כתובות מתושבי העיר שאינם משתמשים בתחבורה הציבורית או שהפסיקו לאחרונה להשתמש בה בשל בעיות שונות – הוגשה בשבוע שעבר לעירייה. תוכנית זו נפרסת על פני עשרות עמודים ומכילה כמויות עתק של מידע סטטיסטי, אך תמציתה מציגה מספר נקודות עיקריות שניתן לחזק במערך התחבורה הציבורי שמשרת את תושבי העיר, וזאת כאמור מבלי לדרוש תקציב נוסף אלא על ידי שינוי או המרה של משאבים קיימים במסגרת התקציב הנוכחית. עיקר המחקר, כך מדגיש אביבי, התמקד באספקטים של מערך התחבורה שגורמים למשתמשים פוטנציאליים להחליט שלא להשתמש בה לבסוף, ומצא להם פתרון אלטרנטיבי אחד לפחות.
המצב הקיים היון – מתוך תכנית התחבורה החדשה שהוגשה לעירייה (תמונה: יוסי אביבי)
"הזמן הרב שנדרש למחקר הושקע קודם כל בבדיקה מעמיקה של קהל היעד הפוטנציאלי, ומציאת מוקדי הניקוז מחוץ לעיר של אותם אנשים תושבי העיר שאינם משתמשים בתחבורה הציבורית. איפה בדיוק גרים אותם אנשים בתוך מודיעין, מה הם צריכים ולמה הם לא מקבלים את זה", מספר אביבי על תהליך המחקר שביצע, ועל קהל היעד הייחודי שאותו בחר לבחון, "כל אותם אנשים בוחרים היום לסוע באוטו, ומי שרוצה לחוש את זה יכול לצאת מהעיר לפקקים ולהרגיש בעצמו את העומס המדובר, שיכולים להיות לו פתרונות".
לדוגמה, מעלה אביבי את קו 130 ההיסטורי. "קו זה מחבר בין מודיעין לתל אביב ועושה את סוף מסלולו (מאלנבי לכיוון תחנת ארלוזורוב בתל אביב, ג"ס), כך עולה מהמחקר, ללא נוסעים כלל. על ידי שינוי של מסלול ההמשך שלו אחרי תחנת הבימה, והחלפת יעדו הסופי למתחם רידינג שבנמל תל אביב, ניתן 'ליצור' קו אוטובוס חדש, להרוויח גישה ציבורית למסלול אטרקטיבי נוסף, ולמנוע בזבוז של הנסיעה בסוף הקו הקיים, שלפי בחינה מדוקדקת עולה כי לא נוסע בו איש", הוא מספר, "צעירים יוכלו להגיע לעוד מתחם בילויים מרכזי בנמל תל אביב וכך יוכלו להגיע אליו גם אנשים שרוצים למצוא שם עבודה, וכל זה ללא מחיר תקציבי ועל ידי הסטה של מסלול שאף אחד לא משתמש בו".
האסטרטגיה לשיפור התחבורה הציבורית במודיעין (תמונה: יוסי אביבי)
"דוגמה נוספת היא קווים 201 ו-202 לפתח תקווה. 201 נוסע במסלול ישיר ו-202 מהם דרך אור יהודה, יהוד ועוד כמה יישובים בדרך, וכתוצאה מכך, רק על אחד מהם – קו 202 – עולים אנשים בדרך לפתח תקווה וגם ביציאה ממנה אחרי צומת האלוף שדה. מה עשינו היה לתגבר את קו 202 שהשימוש בו יותר גבוה, באמצעות הפניית משאבים לאחר קיצור מסלולו של קו 201, שאותו בעצמו ניתן לחבר לאיסוף בתחנות תל השומר, תוך כיול הזמנים מול התחלת וסיום משמרות של הצוות הרפואי והחיילים בבסיס הצבאי במקום. בצורה כזאת, הבעיה של חוסר השימוש בקו 201 לא רק נפתרת, אלא משמשת באמצעי לתגבור קו 202 ובמקביל מתעלת את קו 201 עצמו למטרה אחרת שמעלה את פוטנציאל השימוש בו על ידי תושבי העיר", מוסיף אביבי, ומסביר שלא מעט בעיות של קווי תחבורה ציבורית בעיר יכולות להיפתר כך, ללא הגדלת תקציבים ורק בהתבסס על עובדות ונתונים בשטח.
התוכנית המלאה נמצאת כעת בתהליכי בחינה של העירייה ושל ראש העיר חיים ביבס, שקיבל את התוכנית מאביבי באופן אישי, במסגרת התפקיד ההתנדבותי שהאחרון לקח על עצמו בתכנון התוכנית מול העירייה.
